אין גירסה קלה
| D |
| עמד הגורילה בכלא |
| A7 |
| גורילה צעיר וחזק |
| וכל הנשים שבפלך |
| D |
| חמדו את גופו המוצק |
| ברטט הביטו הן פנימה |
| A7 |
| ישר באותו הדבר |
| שלפי מצוותיה של אמא |
| D |
| את שמו לא אוכל כאן לומר |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| ופעם בדרך של פלא |
| A7 |
| מצאו את הסורג מחוץ |
| וככה, מאופל הכלא |
| D |
| עמד הגורילה בחוץ |
| אולי בעצמו הוא הבקיע |
| A7 |
| אולי גם עזרו לו? אולי? |
| אך ככה לפתע הודיע: |
| D |
| עלי לאבד את בתולי! |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| שמע מאמן הגורילה |
| A7 |
| מיד במקומו הוא קפא: |
| אסון עוד יקרה פה, חלילה |
| D |
| הקוף לא ידע עוד קופה |
| וכל הנשים שבגבר |
| A7 |
| הציצו אתמול בלי בושה |
| עתה נמלטו לכל עבר |
| D |
| כן, אין עקביות באישה |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| כולם נמלטו אז בצוותא |
| A7 |
| הרחק מהקוף המיוחם |
| נותרו מאחור רק סבתא |
| D |
| ושופט בגלימה כפחם |
| הסבתא נפלה מתמוטטת |
| A7 |
| שכבה מבוהלת, קופאת |
| קרבה הגורילה רוטטת |
| D |
| אליה ואל השופט |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| שכבה הסבתא ללא נוע |
| A7 |
| חשבה: לפחד? אין ממה! |
| כי אם כבר יעז בי לנגוע |
| D |
| זו סתם הפתעה נעימה! |
| הרהר השופט: מסוכן הוא |
| A7 |
| אך אין כל מקום לדאגה |
| אני כקופה? מגוחך - נו |
| D |
| מיד ייווכח ששגה |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| חשוב מה קרה לו מהרת |
| A7 |
| במקום הגורילה כעת: |
| מי מן השניים בחרת |
| D |
| זקנה בת מאה, או שופט? |
| אני, אני את עצמי אני יודע: |
| A7 |
| הייתי נוהג בתבונה |
| הגיל, רבותיי, לא קובע |
| D |
| הייתי בוחר בזקנה! |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| אולם הגורילה בזעם |
| A7 |
| הוכיחה לכל בבירור |
| שלא בכל פעם טוב טעם |
| D |
| בכוח הגברא קשור |
| וכך, למרבה כל הצער |
| A7 |
| דווקא בשופט הוא בחר |
| וככה, לעובי היער |
| D |
| באוזן אותו הוא גרר |
| D A7 D A7 D |
| זהירות, הגורילה! |
| D |
| הסוף די עליז באמת. אך |
| A7 |
| פתאום קולקלה הבדיחה |
| כי דווקא ברגע המתח |
| D |
| פרץ השופט בצווחה |
| "אמא" - לפתע צרח |
| A7 |
| בקול מפוחד ואיום |
| ממש כמו האיש ששלח |
| D |
| אותו בוקר ישר לגרדום |
