פתיחה: |
על מה ולמה, על כלום ושום דבר |
על שטות מחוץ לבר |
שני שיכורים רבים ולא יודעים |
בדיוק על מה |
אוכל סרטים על החברות עצמה |
ויש לי ים ספקות, אני אכול אשמה |
הלב סגור נעול אחוז דיבוק מאכזבה |
כי חברות זה לא דבר פחות |
זו זכות גדולה |
מצב דפוק עכשיו הכל הרוס בלי תקנה |
טעות רדפה טעות רדפה טעות |
גרמה לאי הבנה |
על עקשנות ואגו, התחשבנות ברטרו |
מריבות על קרדיטים, כמה למה ואיפה |
על הכנות, על הפתיחות |
על הכל הטלנו וטו |
ואם הפסדנו שנינו, |
אז איך זה לטובה? |
תהום נפערה בינינו |
אצלנו כלום לא כשורה |
תהום נפערה בינינו |
עודנו רחוקים נורא |
כן, פעם הייתי סחבק, |
פעם הייתי רץ רק |
לעבר היעד בראבק בלי להתחשב באפחד |
פעם עשיתי צחוקים |
פעם שיתפתי פוסטים |
כתבתי סטטוסים בפייסבוק לייקים |
ואימוג'ים |
חשבתי החיים זו חתונה קתולית |
לא מוותרים גם בבריאות וגם בחולי |
כמה זה סימבולי |
זה התפוצץ לי בפרצוף כמו קפצונים |
קפוצ'ונים על הראש מחכים לבוא |
האסימונים |
היום רק כסף מדבר בבין לבין |
פעם הייתי מגשר בין אח לאח |
בין אבא לבן |
פתאום אני מתעצבן, פתאום אני מתחשבן |
תופס את הראש ברגעים מוזרים |
חוטף את הקריזה |
אומר לעצמי שזה לא ייתכן |
מה זה תהום, מכתש רמון נפתח עלינו |
בום טראח הכל הלך לפח |
וכך נפרדה דרכנו |
כבר לא מחפשים דבר משותף נשמה |
הכל נשטף, ואף אחד לא חף מאשמה |
תהום נפערה בינינו |
אצלנו כלום לא כשורה |
תהום נפערה בינינו |
עודנו רחוקים נורא |
מעבר: |
פעם אכלתי לוקשים |
ופעם היו לי בוסים |
ולא ידעתי מה זה חופש בקושי |
עישנת צינגלה בבקסטייג' כשאני |
הדלקתי נודים |
דיברנו בפאטווה כשאפחד לא |
הבין צחקנו כמו אידיוטים |
נערים תמימים מדקלמים שורות |
חיים היפ הופ מחתרתי |
שמנמנים, חולצות שחורות |
פעם שלא היינו עסוקים |
ולא עשינו עסקים |
ידעתי להיות בוגר, קשוב וסבלני |
גם אם אנ'לא מסכים |
איזה מין חיה זה שבלול |
מי דפק את מי? מי עשה למי תעלול? |
גם זה שיעור, |
גם מזה בסוף צמחנו שנינו |
אשרי התהום שנפערה בנינו |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
תהום |
נפערה בינינו |
כעס, כעס זה בחירה |
תהום |
נפערה בינינו |
שנינו, באותה סירה |